#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו האיסור אם יש שותפות בגוי?	"כיון שהוא משעובד לעבוד כל יום אפי&#x27; בשבת נמצא שהגוי עובד בעבורו בשבת והוי כשלוחו (תוספות, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) [וכ&quot;ש אם הישראל צריך לעבוד כל השבוע והגוי עובד בשבת וכגון שהגוי הביא הקרן בתוך העיסקא (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;)]"	סימן רמה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך מהני התנאי?	"כשהוא מתנה מתחילה שהגוי יטול הרווחים בשבת והישראל יטול כנגדו יום אחד בחול נמצא שלא היה משעובד מתחילה לעבוד בשבת ואינו עושה שליחותו (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) [ואפי&#x27; אם לא אמרו בפירוש אם מעט אם הרבה (ביה&quot;ל ד&quot;ה אם)], אבל אם היה מתנה שיחלוקו בשוה אין זה תנאי ואסור דבעל כרחך הם שותפים אף בשבת (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן רמה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותרים הם לחלוק בשוה לאחר שהתנו כראוי מתחילה?	"הב&quot;י הביא שיטת הראב&quot;ד דס&quot;ל דאסור דנמצא דמעיקרא היה הערמה בעלמא, אבל הביא מכמה ראשונים דאינו אסור, והמג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) מחמיר כהראב&quot;ד, אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק ה&#x27;) הביא דיש מקילין, אבל הא&quot;ר מסיים &quot;וצ&quot;ע&quot;, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27; וסעי&#x27; ה&#x27;) כתב דהראב&quot;ד מחמיר ותוס&#x27; מקילין ואינו ברור שיטת רש&quot;י והרמב&quot;ם, והוכיח מסעי&#x27; ב&#x27; דיש מקום להקל בזה [אבל המ&quot;ב ס&quot;ל דסעי&#x27; ב&#x27; מיירי מרצונו קודם שעשו חשבון וכאן מיירי לאחר שעשו חשבון]"	סימן רמה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשו אם אינם יודעים כמה השכירו בשבת וכמה השכירו ביום החול [כגון החנות]?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא מהרלב&quot;ח דאז מותר לחלוק בשוה, והוסיף השעה&quot;צ (ס&quot;ק ה&#x27;) דהיינו שמותר להכריח הגוי לחלוק בשוה, וביאר האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; צ&#x27;) דהכא מיירי כשיש אפשרות לידע כמה השכירו בכל יום אלא שיש טרחא לעשות החשבון א&quot;צ לטרוח אבל אם א&quot;א כלל לידע החשבון אז בטל כל התנאי דהוי רק דברים בעלמא."	סימן רמה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא התנו מתחילה?	"אם אח&quot;כ אמר שאתה עובד בשבת ואני אעבוד ביום חול בודאי אסור כיון שכבר מוטל עליו לעבוד בשבת, ואם אמר בשעת החלוקה אתה תיטול כנגד שבת וכו&#x27; ג&quot;כ אסור בודאי [דזהו כשבאו בחשבון], [ואם הגוי כבר נטל של שבת והישראל אומר אתה כבר נטלת של שבת אני אטול כנגדן יש אומרים (פמ&quot;ג, לבושי שרד) דלפי רבינו ירוחם זה מותר ולרש&quot;י אסור, אבל הביה&quot;ל (ד&quot;ה וחלקו) ס&quot;ל דליכא מח&#x27; בין הרבינו ירוחם ורש&quot;י ולכו&quot;ע אסור, וכן משמע מערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) דליכא מח&#x27; ביניהם], אבל אם באו לחלוק סתם זהו האיבעיא דלא איפשיטא בגמ&#x27;, והרמב&quot;ם אזיל לחומרא, והרא&quot;ש ורבינו ירוחם אזלי לקולא, וממילא השו&quot;ע מחמיר וכתב דצריך ליתן כל הרווחים של שבת להגוי ושאר ימי החול חולקים בשוה [ואם אינו יודע כמה הרויח בשבת צריך ליתן לו אחד משביעית, ופשוט דאם יש יום השוק שידוע שנשתכר יותר אינו עולה לחשבון (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ד&#x27;)], והרמ&quot;א הביא ההיתר לחלוק בשוה וכתב דבמקום הפסד מרובה יש לסמוך עלייהו."	סימן רמה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש מקום להקל כשלא התנו בתנור?	"הטור הביא שהר&quot;י היה רוצה להקל בתנור כשלא התנו דמותר לומר טול אתה של שבת ואני אטול של חול דהרי הישראל אינו נהנה במה שהגוי עבד בשבת, אבל הביא שר&quot;ת והרמב&quot;ם חולקים עליו, ואף הר&quot;י חזר בו, וביאר הב&quot;י דאע&quot;פ שאינו משביח במלאכת שבת מ&quot;מ הוי כאילו מעמד פועל בידים, ולמעשה אין להקל כלל, והא דנקט הגמ&#x27; ציור דשדה ביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) דלרבותא נקט דאע&quot;פ שאין הריוח מזומן בשבת אלא לאחר כמה ימים אפ&quot;ה אסור."	סימן רמה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באופה גוי שאין לו חלק בהתנור?	"תוס&#x27; הביאו מרבינו אלחנן דאסור אפי&#x27; אם התנה שאתה טול של שבת ואני אטול של יום חול דהוי שכר שבת, והב&quot;י מצדד דשאר הפוסקים חולקים עליו ולא ס&quot;ל כרבינו אלחנן, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) חולק על הב&quot;י וס&quot;ל דכו&quot;ע מודו להרבינו אלחנן דלא מהני תנאי מעיקרא, ומ&quot;מ כתב המג&quot;א דכיון דכל האיסור הוא שכר שבת ממילא אם מתנה שהגוי יטול ג&#x27; ימים והישראל יטול ג&#x27; ימים מותר דהוי בהבלעה, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ח&#x27;) הביא דיש מקילין דמאחר שהוא בהבלעה תו לא צריך להתנות מעיקרא כך, והוסיף השעה&quot;צ (ס&quot;ק ז&#x27;) דאם הגוי נוטל חצי השכר בכל יום הוי אריסות ממש ואפי&#x27; להמג&quot;א מותר אפי&#x27; בלא תנאי מעיקרא כשהוא בהבלעה, ודוקא אם נתפרסם שאינו שכיר יום וליכא משום מראית העין [וביאר המחה&quot;ש דכשהוא נוטל מחצית שכר בכל עת אינו נראה כשלוחו וא&quot;צ תנאי מעיקרא משא&quot;כ כשמחלקין הימים בלא תנאי נראה כשלוחו]."	סימן רמה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשותפות ששניהם עובדים ביחד כל ימי החול והגוי רוצה לעבוד לבד בשבת?	"הב&quot;י הביא שהר&quot;ן מקיל לחלוק בשוה דהוי כמו אריסות דאדעתיה דנפשיה קעביד דהישראל אינו משעובד לעבוד בשבת וא&quot;כ אינו עושה שליחותו [וגם ליכא שיעבוד להגוי לעבוד בשבת (אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; צ&#x27;)], ולגבי שכר שבת מותר משום שהוא בהבלעה [אע&quot;פ שאינו ממש שכר שבת דאין לישראל שום זכות בשכר זה והוי כמתנה בעלמא מ&quot;מ מיחזי כשכר שבת (גר&quot;ז סעי&#x27; ח&#x27;)], ולגבי מראית העין דאריסות ליכא כיון דידוע דיש לגוי חלק בו הוי כמו שדה דהכל עושין באריסות [וכתב הב&quot;י דאפי&#x27; הרמב&quot;ם מודה לזה]"	סימן רמה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגר וגוי שמת אביהם גוי?	כתב רע&quot;א דמהני תנאי קודם חלוקה כיון דירושת גר מדרבנן הקילו בה דהוי כאילו באו להשתתף עכשיו	סימן רמה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגוי בא מעצמו לשכור הריחים שיש בו שותפות?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) כיון שהוא בא מעצמו מותר, אבל עדיין יש איסור משום שכר שבת ולפיכך צריך לחלק הרווחים עם השותף גוי, ומשום מראית העין ליכא דהכל יודעים שיש לגוי חלק בו (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&#x27;) {ולכאורה צ&quot;ל דהגוי מביא עצים שלו [כשהוא תנור] דאל&quot;כ כבר כתבנו שהנוב&quot;י כתב דאם הוא משתמש בעצים של ישראל אינו שייך לשכר שבת כלל}"	סימן רמה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחנות של שותפות שהגוי שכר פועלים שכירי יום?	"הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;א) מקיל היכא דהוא מוחה אבל שותפו אינו שומע לו וא&quot;כ אדעתא דנפשיה קעביד והישראל נהנה ממילא ודוקא כשהוא בהבלעה {ודוקא כשהתנו מתחילה, וא&quot;כ אינו יכול לשלם הפועלים מדמי השותפות אלא מהגוי מעצמו, אבל השבט הלוי (ח&quot;ה סי&#x27; כ&quot;ו) מקיל אם אין הבדל בהתשלום בעבור ימים אלו בתוך השנה (ע&quot;פ מ&quot;ב דרשו)}"	סימן רמה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם התנו מעיקרא, האם מותר אח&quot;כ לחלוק בשוה 1) קודם שעשו החשבון 2) אחר שעשו החשבון?	"1) מותר דהוי כמתנה בעלמא (שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג) 2) תלוי במח&#x27; הנ&quot;ל בין הראב&quot;ד ושאר ראשונים אי נחשב כגילוי מילתא דכל התנאי היה הערמה בעלמא, ואין נפק&quot;מ אם החשבון עלה שנשתכר יותר ביום השבת או ביום החול (מ&quot;ב שם, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&#x27;) [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) ס&quot;ל שהשו&quot;ע כאן מיירי לאחר שעשו חשבון ואינו חושש להראב&quot;ד]"	סימן רמה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם לא התנה בשעת עשיית השותפות?	"יש לבטל השותפות וישתתף עוד הפעם עם התנאי [ואין זה הערמה כ&quot;כ, ואפי&#x27; אם הוא הערמה הרי מבואר בגמ&#x27; שבת (קל&quot;ט ע&quot;ב) דהערמה מותר באיסור דרבנן, ואע&quot;פ שמבואר שם דמותר דוקא לצורבא מרבנן היינו במילתא דפרהסיא כגון העברת הנהר אבל כאן מיירי בצורת השותפות וזה בצינעא (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ד)]"	סימן רמה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מבטלין השותפות?	"צריך להקנות השדה להמוכר בקנין חדש ולא סגי להחזיר המעות והשטר מכירה (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד) א&quot;נ ימחלו זה לזה השיעבודים לעבוד ויחזרו להשתתף בתנאי"	סימן רמה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להישראל להשכיר חלקו בשבת להגוי?	"הרמ&quot;א מקיל [בין להשכיר לשותפו בין להשכיר לגוי אחר (ביה&quot;ל ד&quot;ה ואם)], אבל תמהו האחרונים (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, ט&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;) הרי לא התירו לעיל אלא משום פסידא, ותי&#x27; דכאן הוא בהבלעה וגם ליכא משום מראית העין כיון שיש לגוי חלק בו, וגם אינו יכול לומר לו שיעבוד בשבת בדוקא [אבל כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ג) דהגוי לא ישמע לו שלא לעבוד בשבת], וגם הט&quot;ז אינו מקיל אלא בהבלעה."	סימן רמה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר ליתן מעות לגוי להתעסק בהם? למה?&lt;br&gt;כתב הרמב&quot;ם שהוא מותר, וביאר המגיד משנה מפני שאינו מוטל המלאכה על הישראל להתעסק בה [ולא צוה לו לעבוד בשבת (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח)], וגם אינו ניכר שהוא של ישראל, והכל בו כתב טעם אחר דהוי כשכר מעותיו והוי כשכירת כלים [והא דכתב הרמב&quot;ם &quot;הנותן&quot; לשון בדיעבד מצדד הב&quot;י דאינו מדויק ומותר אפי&#x27; לכתחילה], והשו&quot;ע הביא רק טעמא של המגיד משנה [והאג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; נ&quot;ד) כתב נפק&quot;מ בין הטעמים אם נתן מעות לגוי לשנה לדבר קצוב וכל הריוח יהיה לישראל דאין זה הדרך של שכירת כלים ולפי הכל בו יהא אסור, אבל קיי&quot;ל כטעם של המגיד משנה ומותר אפי&#x27; בכי האי גוונא]"		סימן רמה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינו אסור משום שכר שבת?	הוי בהבלעה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז)	סימן רמה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחברה שיש בו מניות שקנה בו ישראל?	"כתב האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; נ&quot;ד) דאם אין לישראל חלק הגון פשוט דלאו כלום הוא, ואפי&#x27; אם יש לו חלק הגון ושומעים לעצתו אינו כבעלים אלא ששומעים בתורת עצה טובה, והכל מותר בלבד שאינו ניכר שהוא חברה של ישראל דהכל נחשב כאריסות וקבלנות, ועי&#x27; בספר מסחר בשבת (עמ&#x27; 325) דמקיל ע&quot;י מינוי גוי הממונה על כל העסק ולא יצוה לו לעבוד בשבת אלא לעסוק בהעסק כמו הנראה בעיניו, וגם הוא נוטל חלק מהרווחים בשבת, וגם ידוע שאין הישראל מתעסק בהעסק אלא הוא מבוסס על כסף שלו וע&quot;י זה ליכא מראית העין שידוע בזמנינו ששכיח טוב לשלם לבעלי המלאכה חלק מהרווחים של העסק, ע&quot;ש."	סימן רמה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן סחורה לגוי למכור?	"מותר אם קצץ לו שכר [דעכשיו הוא עובד אדעתא דנפשיה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;), וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ו) כגון שיתן לו חלק מהריוח או קוצץ לו שכר מכל חפץ שהוא מוכר אבל בשכיר יום אסור], וגם לא יאמר לו למכור בשבת [וכאן ליכא חילול ה&#x27; דאינו ידוע שהוא של ישראל (ערוה&quot;ש שם)]"	סימן רמה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שבת הוא יום השוק?	"הוי כאילו אמר לו בפירוש למכור בשבת [וזהו דעת המג&quot;א לקמן (סי&#x27; ש&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;), דלא כב&quot;י שם] (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א) {וש&quot;מ דאזלינן בתר דבר הרגיל, וכן אשכחן לעיל (מ&quot;ב סי&#x27; רמ&quot;ד ס&quot;ק כ&quot;ד) דאין דרכו לעבוד בלילה, ולכאורה דלא כהרא&quot;ש (ריש מי שהחשיך) דכתב דמותר לקצוץ עם הגוי מערב שבת אע&quot;פ שפשוט שכוונתו לעשות מלאכה בשבת}"	סימן רמה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם ישראל לקח כלי מגוי למשכון ונוטל השכר ממנו בתורת רבית, למה אינו אסור משום 1) עושה שליחותו 2) שכר שבת?	"1) אינו כשלוחו דהגוי עובד אדעתא דנפשיה לקיים תנאו 2) אינו שכר שבת דאין לישראל שום חלק בו אלא הגוי נותן לו מתנה ומותר אפי&#x27; בלא הבלעה (שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב) "	סימן רמה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם יש לו חנות במקום גוים?	"כתב הנוב&quot;י (תנינא סי&#x27; כ&quot;ט, ומובא בשע&quot;ת ס&quot;ק ד.) דאפי&#x27; אם הפועל הוא שכיר שנה אפ&quot;ה צריך ליתן לו חלק קטן מכל דבר ודבר שהוא מוכר כדי שיעבוד על דעת עצמו, וגם צריך להשכיר להגוי גוף החנות, וגם צריך להיות במקום שאינו מפורסם שהוא של ישראל, ואפ&quot;ה לא יקיל אלא אם יהיה לו הפסד גדול לסגור בשבת"	סימן רמה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגוי אפה בהתנור בשבת בע&quot;כ?	"אסור ליהנות מהשכר [בין לו בין לאחרים לעולם (גר&quot;ז סעי&#x27; י&quot;ט, מ&quot;ב דרשו)] בין אם הוא פת בין אם הוא מעות (שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד) [ואפי&#x27; רש&quot;י מודה לרבינו גרשום דהיכא דמיחזי כשכר שבת אסור אפי&#x27; בע&quot;כ (ביה&quot;ל ד&quot;ה על)] [ויש צד בבגדי ישע דבדיעבד השכר מותר, אבל מהשו&quot;ע אינו משמע כן, וצ&quot;ע (ביה&quot;ל ד&quot;ה אסור)]"	סימן רמה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם השכר הוא בהבלעה?	"מותר ליהנות ממנו [ואפי&#x27; אם לא היה בע&quot;כ אלא ברצון, ואע&quot;פ שעשה איסור במה שהניחו להגוי להשתמש בתנורו, מ&quot;מ השכר מותר בדיעבד כיון שהוא בהבלעה והאיסור הוא רק משום מראית העין כיון שהשכירו לשנה, ודלא כהפמ&quot;ג (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג, ביה&quot;ל ד&quot;ה אם)], אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ח) חולק על המ&quot;ב וס&quot;ל דאפי&#x27; בהבלעה אסור אם לא היה בע&quot;כ דלא מתירין אלא במקום הפסד גדול"	סימן רמה סעיף ו		
